בואו נדבר על מחממי האמבטיה – ולמה הזכוכית כל כך חשובה
אם אי פעם יצאתם ממקלחת חמה לאמבטיה קרה, אתם יודעים למה מחממי אינפרא-אדום בתקרה הם פתרון נהדר. אבל האמת היא שהאמבטיות הן בעצם “חדרי עינויים” עבור מכשירי אלקטרוניקה – יש שם אדים סמיכים, לחות גבוהה, ולפעמים גם טיפות מים שנופלות על המכשיר.
בתנאים כאלה, צינור הקוורץ הוא בדרך כלל הראשון שנהרס. אם אתם משתמשים בקוורץ רגיל, אתם משחקים משחק מסוכן. דמיינו צינור שמחומם ל-600°C… עכשיו דמיינו טיפת מים קרה שנופלת עליו. הזכוכית מתכווצת מהר מדי באותו מקום, המתח עולה, והצינור נשבר.
הקוורץ “עמיד בפני פיצוץ”
לכן אנו משתמשים בקוורץ עמיד בפני פיצוץ. אל תתנו לשם להפחיד אתכם – זה לא קשור למניעת פיצוץ של פצצה, אלא ליכולתו של החומר לעמוד בשינויי הטמפרטורה הדרסטיים. זכוכית רגילה לא יכולה לעמוד בזה.
קוורץ עמיד בפני פיצוץ שונה – הוא מותאם לספוג את ההלם התרמי מבלי להתפרק. ואם בכל זאת קורה הגרוע ביותר והצינור נשבר – הוא מותאם להתפרק בשקט, במקום להתנפץ למיליוני שברים קטנים. זה דבר חשוב מאוד, במיוחד כשאתם עומדים מתחת למכשיר.
האיזון הנכון
כדי לקבל תחושה של חום מיידי, על המכשירים האלה להיות חזקים מאוד. אנו מעבירים הרבה אנרגיה למקום קטן, כך שהצינור נהיה חם מאוד.
יש כאן סוג של ויתור – אם נעשה את קירות הקוורץ עבים יותר, המכשיר יהיה בטוח יותר. אבל אם הם עבים מדי, חלק מהחום יישאר בתוך המכשיר, ולא יגיע לעור שלכם. אנו מבזבזים הרבה זמן על מציאת האיזון הנכון – עובי מספיק כדי שהמכשיר יהיה בטוח, אך דק מספיק כדי שתרגישו את החום מיד כשתדליקו אותו.
כמה טיפים להתקנה
כשאתם מתקינים את המכשירים האלה, ודאו שהמעטפת שלהם סגורה היטב. אפילו הקוורץ הטוב ביותר לא יוכל להציל אתכם אם יכנס לחות למגעים החשמליים ותהיה פגיעה בהם.
דבר אחרון: שימו לב לקצוות הצינורות. אם הם נהיים כהים או שרופים, זה סימן שהחוט הטונגסטן כבר לא עובד. זו הסיבה שצריך להחליף אותם לפני שהם יפסיקו לעבוד באמצע החורף.